שלוש שנים לשבעה באוקטובר.
הזמן עובר אך הכאב והזיכרון נשארים.
אנו מרכינים ראש לזכר הנרצחים והנופלים, משתתפים בכאבן של המשפחות השכולות ומחבקים את הניצולים ואת כל מי שנושאים איתם את אותו יום, יום־יום.
זוכרים את מי שהיו, ואת כל מה שעוד יכלו להיות.
יהי זכרם ברוך.
