1430807-18

המדינה פיתחה אובססיה למהירות

לכתבה המקורית באתר וואלה רכב לחצו כאן.

המדינה דוחקת לראש כולם לנסוע לאט, מבלי להבין שהנסיעה האיטית רק יוצרת בעיות תנועה וכי יש נושאים חשובים ודחופים יותר הזקוקים לימוד כמו מבט במראות.

יום שלישי, אחת-עשרה לפני הצהריים, כביש החוף, בדרך מתל-אביב צפונה. התנועה זורמת באיטיות. רגע, איך זה ייתכן? הרי אין אפילו רמזור אחד בין צומת גלילות לבין חיפה, ובשעה כזאת כולם – העשירים, העניים ובני מעמד הביניים – הגיעו כבר למקום עבודתם. האם חלילה קרתה תאונה? אולי מישהו נלחם על חייו בצידי הכביש, בזמן שאחרים מקטרים על עומס?

דיווחי התנועה ברדיו שגרתיים ומנומנמים, כבדרך-כלל בשעה כזאת באמצע השבוע. תוכנת הניווט יודעת לספר על תנועה כבדה לכיוון צפון, אבל לא נותנת סיבה. ואז, כשהכביש מתיישר אחרי איקאה ואפשר לראות למרחוק – נפתרת התעלומה. מכונית אחת, שלפניה מרחבים פתוחים של כביש ריק, נוסעת במהירות תשעים קמ"ש בנתיב השמאלי, ומאחוריה משתרך טור ארוך של מכוניות שבתוכן יושבים אנשים שמזדקנים בהמתנה לתנועה שתזוז במהירות נורמאלית.

אחד הנהגים, שמבחין באור בקצה המנהרה, מזגזג בין הנתיבים, נחוש להשתחרר מכבלי הפקק המזדחל. פה ושם מישהו צופר בייאוש, אחר מקלל בשטנה והשלישי מנצל את הזמן הפנוי לשיחה סלולארית. אף אחד לא נוהג. אי אפשר לנהוג כשהכביש פקוק.

פתאום, נהג המכונית האיטית בראש הטור עובר לנתיב המרכזי מתוך השלושה. לא חולפות דקתיים והתנועה מתחילה לזרום במהירות שפויה. מאה-ושלושים קמ"ש היא מהירות לגמרי שפויה בכביש החוף, ומי שחושב אחרת אינו יודע מה הוא שח. אפילו שר התחבורה הודה בזה. לנו מותר מאה-ועשרה, בקטעים מסוימים. גם זה משהו.

לנהג האיטי, שנסע במהירות תשעים קמ"ש בנתיב השמאלי, אין מושג שהוא יצר פקק. כלומר יכול היה להיות לו, אם היה מציץ מדי פעם במראות, אבל הוא מאמין בכל לבו שמראות נועדו לחנייה-ברוורס, בכל שאר הזמן מספיק להסתכל קדימה, מקסימום לצדדים. הוא נהג גרוע, כמו רוב הנהגים והנהגות בישראל, והאמת היא שלאף אחד לא איכפת שהוא נהג גרוע. העיקר שהוא לא עובר את המהירות המותרת.

לגופים שעוסקים אצלנו בתחבורה ובבטיחות בדרכים, כמו הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ועמותת אור-ירוק, יש אובססיה גלויה למהירות. סעו לאט ויצרו עומסים שעולים לכולנו ביוקר, אל תבחרו נתיב נסיעה מתאים, אל תאותתו כשאתם עוברים נתיב, אל תתחשבו בנהגים שסביבכם. רק דבר אחד אסור לכם לעשות בשום פנים ואופן – לעבור את המהירות המותרת בחוק. נדמה שכל המומחים והמשאבים של הרשות ושל העמותה מגויסים למטרה אחת בלבד, וכמה מגוחך שהיא שגויה.

הנהג האיטי שתקע את התנועה בכביש החוף, מעולם לא ראה תשדיר שירות או פרסומת לשימוש נכון במראות. אף פעם לא הפיקו למענו סרטוני הדרכה שמסבירים למה חשוב לשים לב גם למה שקורה מאחוריו. אף אחד לא הזכיר לו שהנתיב השמאלי מיועד לעקיפה (על-אף שהוא למד את זה לתיאוריה). כל מה שמשדרים לו כל הזמן מסתכם בסע-לאט, ועדיף עוד יותר לאט. הכי טוב שתישאר בבית, בחוץ רוב הזמן מנסים להרוג אותך.

התרגלנו שמתייחסים אלינו כאל רפי-שכל, שנותנים לנו הסברים מעליבים, שרוגמים אותנו בסיסמאות מטעות וריקות מתוכן. מישהו שאל פעם "איפה הכסף?", השאלות הבסיסיות יותר הן איפה השכל, ואיפה היושרה. נכון להיום, לא באף רשות ולא באף עמותה.

*וכותב המאמר הנו עורך תוכנית הרכב טסט ראשון

צור קשר

דילוג לתוכן